מה זה מדד מניות, למה אי אפשר לקנות אותו ישירות ומה זה קרן מחקה מדד. ולמה לפי נתוני SPIVA כ-90% מהקרנות המנוהלות לא מנצחות את המדד לאורך 15 שנה.
בקצרה: מדד מניות הוא סל של חברות שנבחרו לפי כלל קבוע. הוא משמש כסרגל למדידת השוק. את המדד עצמו אי אפשר לקנות. מה שקונים הוא קרן מחקה מדד, שמחזיקה את כל הסל בעלות נמוכה. לאורך 15 שנה כ-90% מקרנות המניות הגדולות בארה"ב שמנוהלות באופן אקטיבי השיגו פחות מהמדד שאליו הן מושוות. הסיבות העיקריות הן עלויות, קושי לחזור על הצלחה וטעויות של תזמון.
מה זה מדד
מדד הוא רשימה של מניות שנבחרו לפי כלל קבוע, עם חישוב שמראה איך הרשימה כולה זזה. הוא לא חברה ולא קרן. הוא סרגל.
לכן את המדד עצמו אי אפשר לקנות. אין לו מחיר בבורסה ואין מי שמוכר אותו. מי שרוצה את התוצאה של המדד קונה מוצר שעוקב אחריו, כמו קרן מחקה מדד. על המוצר הזה משלמים דמי ניהול. לכן התוצאה בפועל תמיד קצת נמוכה מהמדד.
ה-S&P 500 עוקב אחרי כ-500 מהחברות הגדולות בארה"ב ומכסה בערך 80% משווי השוק האמריקאי. ת"א 125 עוקב אחרי 125 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב. כשאומרים בחדשות "השוק ירד היום", בדרך כלל מתכוונים לאחד המדדים האלה.
איך נקבע המשקל של כל חברה
ברוב המדדים המוכרים המשקל נקבע לפי שווי השוק. חברה ששווה פי עשרה מחברה אחרת תופסת במדד משקל גדול פי עשרה בערך. לכן כמה חברות ענק יכולות להזיז את כל המדד.
יש גם מדדים שווי משקל, שבהם לכל חברה אותו משקל. יש תקופות שבהן המדד הרגיל יורד והמדד שווה המשקל עולה, כי כמה חברות גדולות מושכות את הראשון למטה. ההבדל הזה מראה כמה המדד תלוי בחברות הגדולות שבו.
מה זה קרן מחקה מדד
קרן מחקה מדד לא מנסה לבחור מניות. היא קונה את כל המניות שבמדד באותם משקלים ומתעדכנת כשהמדד מתעדכן. מכיוון שאין צוות שמנתח ובוחר, דמי הניהול בה נמוכים בדרך כלל. אפשר להחזיק אותה בתיק השקעות בבורסה. אפשר גם לבחור מסלול מחקה מדד בפנסיה או בקרן השתלמות.
כמה מנצחים את המדד
חברת המדדים S&P מפרסמת פעמיים בשנה דוח שנקרא SPIVA, שמשווה קרנות מנוהלות למדד שלהן. לפי הדוח של סוף 2025, בשנה אחת 79% מקרנות המניות הגדולות בארה"ב השיגו פחות מה-S&P 500. על פני 15 שנה המספר עולה לכ-90%. ובאף אחת מ-22 הקטגוריות של מניות אמריקאיות רוב המנהלים לא ניצחו את המדד לאורך 15 שנה.
אלה מנהלים מקצועיים, עם צוותי מחקר ומידע בזמן אמת. אם רובם לא מצליחים, שווה להבין למה.
למה כל כך קשה
הסיבה הראשונה היא עלויות. המדד לא משלם דמי ניהול, עמלות קנייה ומכירה או מס על רווחים שמומשו. קרן מנוהלת משלמת את כולם. גם הפרש קטן בכל שנה מצטבר לאורך זמן.
הסיבה השנייה היא שקשה לחזור על הצלחה. לפי דוח ההתמדה של SPIVA, מבין קרנות המניות הגדולות שהיו בחצי העליון, רק כ-4.5% נשארו בחצי העליון בכל אחת מארבע השנים שאחר כך. זה פחות ממה שהיה יוצא ממזל בלבד. קרן שהובילה בשנה שעברה לא אומרת הרבה על השנה הבאה.
הסיבה השלישית היא שכמה מניות עושות את רוב העבודה. חלק גדול מהעלייה של מדד מגיע ממספר קטן של חברות. מי שבוחר מעט מניות ומפספס אותן נשאר מאחור.
ומה עם משקיע פרטי
משקיע פרטי מתמודד עם אותם אתגרים ועם עוד אחד: הרגש. קונים אחרי שמשהו עלה ומוכרים כשמפחדים. מחכים לרגע הנכון שלא מגיע. כל יציאה וכניסה כזו עולה בעמלות ובימים טובים שמפספסים.
זה לא אומר שאסור לבחור מניות. זה אומר שצריך לדעת מול מה מודדים את עצמכם. מי שבוחר מניות צריך לבדוק פעם בשנה אם הוא עושה יותר טוב מהמדד, אחרי כל העלויות. אם לא, יש דרך פשוטה יותר להגיע לתוצאה של המדד.
איך זה נראה לאורך זמן
הכוח של השקעה במדד הוא בזמן. השקעה קבועה בכל חודש שנשארת בשוק שנים נהנית מריבית דריבית: הרווח של היום מתחיל להרוויח בעצמו. אפשר לראות את זה במספרים בכלי ריבית דריבית החינמי ב-lymlab.co.il/study/calculators/compound?utm_source=google&utm_medium=article&utm_campaign=article-index. מזינים סכום התחלתי, הפקדה חודשית ומספר שנים. הכלי מראה איך הסכום גדל.
שלוש שאלות לפני שמחליטים
לאיזה שוק אתם רוצים חשיפה, ישראלי, אמריקאי או עולמי? כמה עולה לכם הקרן בדמי ניהול ובעמלות? ולכמה שנים הכסף הזה מיועד? התשובות לשלוש השאלות האלה חשובות יותר מכל ניסיון לנחש את השוק.
גילוי נאות: התוכן לצרכי לימוד בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או המלצה לפעולה. השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון.