מדדי מאקרו כלכליים

15 מדדי המאקרו החשובים שמזיזים את השווקים - ריבית הפד, CPI, NFP ועוד, עם הסבר על ההשפעה של כל אחד.

החלטת הריבית (Fed Interest Rate Decision)

קביעת שיעור הריבית שבה בנקים מסחריים מלווים כסף — 'מחיר הבסיס' לכסף בכלכלה. כולל את הצהרת ה-FOMC (מסמך כתוב המתפרסם ברגע ההחלטה ומסביר את הרציונל הכלכלי של הוועדה) ואת מסיבת העיתונאים של יו"ר הפד (כחצי שעה לאחר ההחלטה).

ריבית עולה נועדה לבלום אינפלציה — 'הכסף יותר יקר' ומכביד על הצרכנים והחברות. ריבית יורדת נועדה לעודד את הכלכלה — זול יותר לקחת הלוואות, דבר הממריץ את הכלכלה.

מדד המחירים לצרכן (CPI – Consumer Price Index)

מודד את שינוי המחירים הממוצע של סל מוצרים ושירותים שצרכנים קונים. קיים גם CPI Core שאינו כולל מזון ואנרגיה.

אינפלציה גבוהה מהצפי מעלה את הסיכויים להעלאת ריבית.

מדד המחירים ליצרן (PPI – Producer Price Index)

מודד את שינוי המחירים שבהם יצרנים מוכרים את הסחורה שלהם.

אינדיקטור מקדים לאינפלציה — אם עלויות היצרן עולות הן יגולגלו לצרכן ויעלו את ה-CPI בעתיד.

מדד הליבה של הוצאה לצריכה פרטית (Core PCE)

מדד אינפלציה הבוחן את הרגלי הצריכה האמיתיים — 'סל דינמי' שמחליף מוצרים יקרים בזולים לפי הצריכה בפועל. פחות תנודתי מה-CPI ונחשב למדויק ביותר לטווח הארוך.

זהו המדד המועדף על הפד. על פי נתון זה הוא מקבל את החלטת הריבית.

דוח התעסוקה (Non-Farm Payrolls (NFP))

מספר המשרות החדשות שנוצרו במגזר הלא-חקלאי בחודש האחרון.

יותר משרות = יותר צריכה = כלכלה חזקה (פוטנציאל לאינפלציה ולהעלאת ריבית בהמשך).

שיעור האבטלה (Unemployment Rate)

אחוז האנשים מכוח העבודה שאין להם עבודה ומחפשים עבודה.

אבטלה נמוכה מעידה על משק בריא, אך עלולה לגרום לעליות שכר ולאינפלציה.

שכר ממוצע לשעה (Average Hourly Earnings)

השינוי בשיעור השכר שחברות משלמות לעובדים שלהן.

עליית שכר גבוהה מדי יוצרת אינפלציה (יותר כסף פנוי לאזרח), מה שיגרום לפד להעלות ריבית.

תביעות ראשוניות לדמי אבטלה (Initial Jobless Claims)

מספר האנשים שהגישו בקשה לקבלת דמי אבטלה בפעם הראשונה במהלך השבוע האחרון.

אינדיקטור בזמן אמת על מצב הפיטורים במשק — זינוק בנתון הוא סימן ראשון למיתון.

תוצר מקומי גולמי (GDP – Gross Domestic Product)

שווי השוק הכולל של כל הסחורות והשירותים שיוצרו במדינה.

צמיחה גבוהה = שוק מניות חזק. צמיחה שלילית בשני רבעונים רצופים = מיתון.

מדד ISM במגזר הייצור (Manufacturing PMI)

סקר בקרב מנהלי רכש בתעשייה על מצב ההזמנות, מלאים ותעסוקה.

מעל 50 נקודות = צמיחה. מתחת ל-50 = התכווצות. נחשב לאינדיקטור מקדים למצב התמ"ג העתידי.

מדד ISM במגזר השירותים (Services PMI)

דומה למדד הייצור, אך מתמקד במגזר השירותים (בנקים, תיירות, טכנולוגיה).

כ-80% מכלכלת ארה"ב היא שירותים, לכן נתון זה חשוב יותר מהייצור.

מכירות קמעונאיות (Retail Sales)

מודד את סך המכירות בחנויות וברשתות השיווק.

הצרכן הוא המנוע של הכלכלה — אם מכירות יורדות זה סימן להאטה כלכלית.

מדד אמון הצרכן (CB Consumer Confidence)

סקר הבודק כמה הצרכנים חשים ביטחון לגבי עבודתם והכנסתם העתידית.

אם הצרכן לא מאמין בכלכלה — הוא יפסיק לקנות.

סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן (MCSI – Michigan Consumer Sentiment Index)

סקר דומה לאמון הצרכן, אך כולל מרכיב חשוב של ציפיות אינפלציה.

אם הצרכנים מצפים שהאינפלציה תעלה בעתיד — היא בדרך כלל תעלה (כי הם ידרשו שכר גבוה יותר).

אישורי בנייה (Building Permits)

מספר האישורים שניתנו לבניית יחידות דיור חדשות.

ענף הנדל"ן דורש הרבה כוח אדם וחומרים — עלייה באישורים מעידה על צמיחה עתידית צפויה.