סך כל הכסף שמדינה חייבת לנושיה, שהצטבר מגירעונות תקציביים חוזרים לאורך שנים.
חוב לאומי הוא הסכום המצטבר של כל הגירעונות התקציביים שהמדינה מימנה לאורך השנים באמצעות הנפקת אג"ח, בתוספת הריבית שהצטברה עליהם. בניגוד לגירעון (זרימת כסף שנתית), החוב הלאומי הוא 'מלאי' - נקודת זמן אחת המשקפת את כלל ההתחייבויות שהצטברו. המדד הנפוץ ביותר להערכת נטל החוב אינו הסכום המוחלט, אלא היחס בין החוב לבין התוצר המקומי הגולמי (חוב/תמ"ג), המאפשר השוואה בין מדינות בגדלים שונים.
רמת חוב גבוהה ביחס לתוצר אינה בהכרח בעייתית, ותלויה בגורמים כמו ריבית הריאלית שהמדינה משלמת על חובה ביחס לקצב הצמיחה הכלכלית שלה. עם זאת, חוב גבוה מדי מגביל את יכולת הממשלה להגיב למשברים עתידיים (פחות 'מרווח תמרון' לגירעון נוסף), ועלול להוביל לפגיעה בדירוג האשראי ולעלייה בעלות המימון העתידית.
יחס חוב-תוצר = סך החוב הלאומי ÷ תוצר מקומי גולמי שנתי, מבוטא באחוזים.
מדינה עם חוב לאומי של 30 טריליון דולר ותוצר שנתי של 25 טריליון דולר נמצאת ביחס חוב-תוצר של 120%.