הפעולות שנוקט בנק מרכזי כדי לשלוט בהיצע הכסף ובריבית במשק, במטרה לייצב מחירים ולתמוך בצמיחה.
מדיניות מוניטרית היא הכלים שבאמצעותם בנק מרכזי (כמו הפדרל ריזרב האמריקאי או בנק ישראל) מנהל את הכלכלה מבחינת היצע הכסף והריבית, במטרה להשיג יעדים כפולים לרוב: יציבות מחירים (שליטה באינפלציה) ותמיכה בתעסוקה וצמיחה כלכלית. הכלי המרכזי הוא קביעת ריבית הבסיס, שמשפיעה בשרשור על כל שאר הריביות במשק - משכנתאות, הלוואות עסקיות, וריבית על פיקדונות.
מדיניות 'מרחיבה' (Dovish) - הורדת ריבית או הרחבה כמותית - מיושמת בתקופות האטה כדי לעודד הלוואות והשקעות. מדיניות 'מצמצמת' (Hawkish) - העלאת ריבית - מיושמת כדי לצנן אינפלציה גבוהה מדי. השווקים הפיננסיים עוקבים בדריכות אחר כל אמירה של נגידי הבנקים המרכזיים, שכן שינוי כיוון מדיניות משפיע באופן מיידי ומשמעותי על מחירי מניות, אג"ח ומטבעות.
כאשר האינפלציה במשק עולה מעל היעד, הבנק המרכזי מאמץ מדיניות מוניטרית מצמצמת ומעלה את הריבית מספר פעמים ברציפות.