המצב שבו הוצאות הממשלה במהלך שנה נתונה עולות על הכנסותיה ממיסים ומקורות אחרים.
גירעון תקציבי נוצר כאשר ממשלה מוציאה יותר כסף ממה שהיא גובה בהכנסות, ומממנת את ההפרש באמצעות הנפקת חוב - בעיקר איגרות חוב ממשלתיות. גירעון מתון ומבוקר נחשב לרוב תקין, ואפילו רצוי בתקופות משבר כלכלי (כדי לתמוך בפעילות הכלכלית), אך גירעון גדול וממושך מגדיל בהתמדה את החוב הלאומי ועלול לפגוע באמון המשקיעים בכושר הפירעון של המדינה.
גירעונות תקציביים גדולים במיוחד עלולים להוביל להורדת דירוג האשראי של המדינה, מה שמייקר את עלות הגיוס העתידית שלה (ריבית גבוהה יותר על אג"ח ממשלתי חדש), וכן להעלות חששות מפני 'דחיקה' (Crowding Out) - מצב שבו הגיוס הממשלתי הגדול סופג נזילות מהשוק על חשבון אשראי לסקטור הפרטי.
גירעון תקציבי = סך הוצאות הממשלה − סך הכנסות הממשלה, בשנה נתונה.
מדינה עם הכנסות ממיסים של 400 מיליארד דולר והוצאות של 500 מיליארד דולר רושמת גירעון תקציבי שנתי של 100 מיליארד דולר, שאותו היא מממנת בהנפקת אג"ח.