מדיניות מוניטרית הפוכה להרחבה כמותית, שבה בנק מרכזי מקטין את מאזנו על ידי מכירת נכסים או הימנעות מרכישה מחדש.
צמצום כמותי הוא התהליך ההפוך להרחבה כמותית - הבנק המרכזי מתחיל 'לצמצם' את מאזנו הענק שנצבר בשנות ה-QE, בדרך כלל לא על ידי מכירה אקטיבית ואגרסיבית של הנכסים, אלא על ידי הימנעות מרכישה מחדש (Reinvestment) של איגרות חוב שמגיעות לפדיון. כך, כמות הכסף במערכת מצטמצמת בהדרגה והיצע האג"ח בשוק גדל, מה שנוטה לדחוף תשואות ארוכות טווח כלפי מעלה.
QT נחשב לרוב לצעד מוניטרי 'מכביד' על השווקים הפיננסיים, בדומה להעלאת ריבית - שניהם מייקרים את עלות המימון ומקטינים את הנזילות במערכת. בנקים מרכזיים נוקטים משנה זהירות בקצב הצמצום, שכן צמצום מהיר מדי עלול לגרום לתנודתיות חדה בשוקי האג"ח והמניות, כפי שנצפה בכמה אירועים בשווקים הפיננסיים בעשור האחרון.
לאחר שנים של הרחבה כמותית, הבנק המרכזי מתחיל להקטין את מאזנו בהדרגה, מה שתורם לעלייה בתשואות אג"ח ל-10 שנים.