נטייה להעריך יתר על המידה את יכולת הניבוי, הידע והשליטה שלנו בתוצאות השקעה, במיוחד לאחר הצלחות קודמות.
ביטחון יתר גורם למשקיעים - ובמיוחד למשקיעים שחוו הצלחה בעבר - להעריך יתר על המידה את יכולתם לחזות תנועות שוק, לתזמן כניסה ויציאה, ולבחור מניות מנצחות. מחקרים אקדמיים מראים שוב ושוב שסוחרים בעלי ביטחון גבוה יותר נוטים לסחור בתדירות גבוהה יותר (מה שמגדיל עמלות ומיסים), להחזיק בפוזיציות מרוכזות מדי (במקום לפזר סיכון), ובממוצע - להשיג תשואות נמוכות יותר מהשוק הכללי.
התופעה מתעצמת לאחר רצף עסקאות רווחיות: משקיע שהרוויח מכמה השקעות ברצף עלול לייחס את ההצלחה לכישרון אישי ('אני פשוט טוב בזה') במקום למזל או לתנאי שוק נוחים, מה שמוביל אותו לקחת סיכונים גדולים יותר בהמשך - עד לתיקון פתאומי שמזכיר לו את מגבלות היכולת שלו לחזות את השוק.
סוחר שהרוויח בשלוש עסקאות ברצף מגדיל משמעותית את גודל הפוזיציה בעסקה הרביעית, מתוך תחושה מוטעית ש'הוא מבין את השוק' - ומפסיד סכום גדול.