נטייה להמשיך להשקיע זמן, כסף או מאמץ במיזם כושל רק בגלל ההשקעה הקודמת בו, גם כשההיגיון הכלכלי מורה אחרת.
כשל העלות השקועה מתאר החלטה מוטעית שבה אדם ממשיך 'להזרים כסף טוב אחרי כסף רע' רק כי כבר השקיע משאבים בעבר, במקום להעריך את המצב הנוכחי בצורה אובייקטיבית. כסף שכבר הושקע ואבד אינו אמור להשפיע כלל על החלטות עתידיות - השאלה הכלכלית הרלוונטית היחידה היא תמיד 'מה ההחלטה הטובה ביותר מכאן והלאה', ולא 'כמה כבר השקעתי'.
בהשקעות, הכשל מתבטא לרוב במשקיעים שממשיכים 'לתגבר' מניה יורדת (Averaging Down) לא מתוך ניתוח אובייקטיבי מחודש, אלא רק כדי 'להצדיק' את ההפסד הקיים ולהוריד את מחיר הכניסה הממוצע, מבלי לשאול את עצמם אם הם היו קונים את המניה הזו מלכתחילה במחירה הנוכחי. הכרה בכשל זה מסייעת למשקיעים לקבל החלטות עתידיות (להחזיק, למכור, לתגבר) בהתבסס אך ורק על ההערכה העתידית של הנכס.
משקיע שהפסיד 20,000 ש"ח במניה ממשיך לרכוש עוד ממנה 'כדי להוזיל את המחיר הממוצע', למרות שהוא כבר לא מאמין בפוטנציאל החברה.