סך כל הכסף הקיים במשק במגוון צורותיו - ממזומן פיזי ועד פיקדונות בנקאיים - ואחד הכלים המרכזיים שהבנק המרכזי משתמש בו כדי לשלוט באינפלציה.
בנקים מרכזיים עוקבים אחר היצע הכסף בכמה מדדים בהיקף עולה (M0, M1, M2) - מהמזומן הפיזי הצר ביותר ועד להגדרות רחבות שכוללות פיקדונות לזמן קצוב. כשהבנק המרכזי 'מדפיס כסף' (למשל דרך הרחבה כמותית) או מוריד ריבית, הוא בדרך כלל מגדיל את היצע הכסף במשק - יותר כסף רודף אחרי אותה כמות סחורות ושירותים, מה שיכול להוביל לאינפלציה אם הצמיחה הכלכלית לא עומדת בקצב.
בזמן משבר הקורונה, בנקים מרכזיים ברחבי העולם הגדילו משמעותית את היצע הכסף באמצעות הרחבה כמותית, מה שתרם לגל האינפלציה שהגיע כשנתיים אחר כך.